פשוט לשתות יין טוב! משלוח מיוחד בחיפה והקריות
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ערב יינן עם יקב Gaia מיוון 3.5.2016

מהו יין ים תיכוני?
מזה שנתיים שהסגנון המכונה באופן כוללני ״ים תיכוני״ מסקרן אותי במיוחד בין תחומי העניין שלי בעולם היין. זה החל בהיכרות וטעימות יינות שונים מאגן הים התיכון כמו דרום איטליה, דרום צרפת, ספרד ולאחרונה לשמחתי גם יוון. המשותף להם הוא אופי ייחודי שניתן לבדל, גוף קל יחסית ודגש על מאפייני פרי – שמתאים לצרוך אותם כשהם קרים, גם אם מדובר ביין אדום. היינות הללו בדרך כלל מתאימים מאוד לטעמים ורכיבים נפוצים במטבח המקומי ומתכתבים עם האקלים הישראלי: שמן זית, לימון והדרים אחרים, שום, עגבניות, חצילים, זיתים, עשבי תיבול, גבינות חצי קשות מחלב צאן ועוד. מצרכים אלו שכיחים אצלי בבית והיה לי קל להבחין בהתאמה שלהם ליינות מסויימים.

אגן הים התיכון שואב ממסורות כורמות עתיקות וחיבור למקום. הקשר המתבקש לסגנון ״העולם הישן״ אינו חופף בהכרח ליינות ים תיכוניים, אשר מבכרים לרוב מאפייני פרי על אדמה, למשל. השמירה על אופי מקומי ביינות אלה מרחיק אותם ברוב מהמקרים מהשפעות שוק היין הבינלאומי והם אינם מתחנפים במאמץ להיות נגישים וברורים לצרכן היין המערבי שלא נחשף אליהם עדיין. ערב היינן של יקב מאיה (MAIA) ואחד היועצים היוונים שלו סיפק הזדמנות מצוינת להתייחס לנושא המרתק הזה ולהעמיק את ההיכרות עמו.

איך התחיל מיזם MAIA
מיזם מאיה הוא הזרוע הים תיכונית של מייסד יקב טוליפ, רועי יצחקי, יחד עם דוד בר אילן שהוא היינן בשני היקבים. בפתיחה המתבקשת של הערב גולל רועי את הקשר שנוצר עם היועצים היוונים, היינן פרופ’ יאניס פראסקבופולוס והמומחה לגפנים ים תיכוניים הפרופ’ קוסטאס בקיאסטס, המהווים את צוות יקב Gaia היווני. רועי מספר שהכל החל בארוחה במסעדה באוגוסט ישראלי חם, והבחירה הטבעית שלו דווקא ביין צרפתי למאורע ולא בישראלי: ״היה לי ברור שהיין הישראלי יהיה כבד מדי למזג אויר כזה״. משם העניין התפתח לשיחה עם איש קשר אנגלי שכיוון את רועי אל זוג היוונים, שכבר הפכו לכוכבים בזירת היין הבינלאומית בזכות היין הייחודי והאופי החם והלבבי שלהם. יין הדגל הלבן של יאניס וקוסטס מגיע מהאי סנטוריני ושמו טלסיטיס (Thalassitis, שפירושו ״מן הים״ ביוונית. הלבן יוצא הדופן הפך לשם דבר בקרב חובבי יין, סמל של תעשיית היין המתחדשת ביוון המתמקדת באיכות ופניה אל השוק הבינלאומי. יאניס התגלה כאישיות מקסימה ולבבית, שחולקת ידע ושאר רוח בהנאה.

MAIA_hosting_Gaia_3.5.2016_2

ישראל חוזרת לשורשים העתיקים
אחרי רועי עלה היינן דוד בר-אילן וגולל את התהפוכות שחוללו שותפיו היוונים בתפיסת העולם בכרם וביקב, כזו שמחלחלת באופן עקיף גם אל יקב האם טוליפ. בביקורם הראשון של היוונים בישראל, הם זכו לסיור מקיף בכרמי הארץ ולמדו להכיר לראשונה את עולם היין הישראלי. הכרמים נראו להם זרים, גידולים חקלאיים שונים מאוד מהמוכר להם בבית. במקום 1000 גפנים לדונם ותנובת בציר בת 1 ק״ג פרי לגפן, הם הבינו שבישראל מגדלים 250 גפנים באותו שטח וכל גפן מניבה 5 ק״ג פרי. כמות הפרי זהה אבל הפוטנציאל המיצוי והאופי הגלום בה נמוך בהרבה בהשוואה ליוון והפרקטיקות הדומות באזורי היין של אגן הים התיכון. הכרמים החדשים של טוליפ ומאיה, סיפר דוד, נטועות בצפיפות של 500 גפנים לדונם ומצופות להניב 2 ק״ג פרי לגפן. ״זיהינו את זן הקריניאן כתשתית טובה לפיתוח יין ייחודי ומקומי״. קריניאן מהווה, בהתאם, בסיס מרכזי ביינות האדומים והרוזה של יקב מאיה. ״האתגר שלנו כתעשיה הוא ליצור יין שיזוהה כישראל״ אומר דוד, ויאניס מחזק את דבריו.

זהות היין הים תיכוני היא דיון מורכב שמתפתח בכל אחד מאזורי היין. יותר קל, לטענת יאניס, להגיד מה אינו יין ים תיכוני: הזנים הפופולריים בעולם כמו קברנה סוביניון ומרלו אינם בסיס ליין שכזה. יין ים תיכוני מבטא זהות ייחודית וקברנה סוביניון, שמסוגל להניב איכות טובה בכל אקלים כמעט, אינו מספק נקודת פתיחה חזקה ביצירת זהות שכזו. ״ביוון, בכל אזור יש זן אחד שעובדים איתו. אצלנו בסנטוריני ישנם 13 יקבים ואנחנו בדיאלוג פתוח ופורה על שיטות מוצלחות להשגת תוצאות מיטביות ואופי ייחודי״.

הטעימה
רוב היינות שנטעמו באירוע מוכרים לי, ועדיין זו היתה הזדמנות לחוות אותם בהיבט שונה, מרתק, כמו שעולם היין העמוק והדינמי מתגלה בהזדמנויות רבות. הכיבוד על השולחנות כלל בעיקר גבינות חצי-קשות, ירקות, מטבלים על בסיס שמן זית / בזיליקום / עגבניות מיובשות וירקות טריים, ללא טעמים כבדים או מודגשים יתר על המידה – כמו היינות שאותם ליוו בהתאמה טובה. יינות יקב מאיה ים תיכוניים באופן מובהק, מרמזים על עקומת הלמידה המתהווה במיזם, אבל מציגים אופי שיש בו בידול ברור מהנעשה בישראל: הגוף רזה יותר, החומציות גבוהה יותר, רמת הסוכר השיורי נמוכות יותר – מתיקות מרוסנת – ולכן בעוד שאופי הפרי ניכר הוא אינו גולש לריבתיות וחנופה שמזמינה בהתחלה וצונחת בהמשך. במקום, זהו אופי מזמין אבל מגובש ודעתן יותר במובן מסוים, כזה שצריך קצת להקשיב לו ולהתרגל אליו. על דמיון לסגנון העולם הישן, להבדיל, קשה לדבר כאן.

Mare White הלבן וגם הרוזה Mare Pink מבציר 2014 מפגינים יותר בגרות וגיבוש מהבציר הראשון בשנה הקודמת, 2013. ״הבחירה של מאיה בקריניאן לרוזה מוצלחת בגלל מאפייני הפרי הנעימים ומלאי החיים שהוא מפגין גם היום, שנה וחצי לאחר הבציר״ אמר יאניס. Mare Red האדום נגיש גם הוא עם הרבה מאפייני פרי ואופי זורם ולא מכביד. ״את היין הזה אפשר לצנן אפילו כמו יין לבן לטמפרטורה של 8 מעלות בקיץ ולשתות אותו כאפריטיף״ הוסיף יאניס.

Mare Nostrum, יין הדגל האדום של היקב, הוצג בטעימת רוחב והראה עקומת התבגרות יפה:
2012 – נגיש וקטיפתי, מתקתק ורך, ללא גיבוש ברור.
2013 – יותר מיקוד וחומציות, מעט מרירות אפלה שמוסיפה אופי, עדיין לא מגובש לגמרי.
2014 – יין מגובש היטב, שגם אחרי כמה לגימות מושך להכיר אותו יותר, בזכות המבנה שניכר בו.
2015 – טעימת חבית של יין עתידי ולא סופי שמראה פוטנציאל טוב ועניין.

MAIA_hosting_Gaia_3.5.2016_3

בטעימה גם הוגשו יינות יקב Gaia, טלסיטיס המופלאים מהאי סנטוריני בשתי הגרסאות – הרגילה וגם Oak Fermented, שתיהן מרתקות ומרשימות באותה מידה. אחריהם זכינו לטעום שני אדומים של היקב בפלופנזים. Gaia S הוא בלנד העשוי 70% אגיורגיטיקו, הזן האדום ״הלאומי״ והנפוץ ביותר של יוון, בתוספת 30% סירה. רמת העשייה כאן לא פחות ממדהימה, עם אלכימיה מופלאה בין שני הזנים, ודרכה היקב מבשר על עידן חדש בייננות יוונית, כזו שמשלבת זן מקומי מסורתי יחד עם זן בינלאומי ביין איכות שיש בו מסגנון העולם החדש (נגיש מאוד ומעט נמרץ). אחריו הגיע Gaia Estate עשוי 100% אגיורגיטיקו, רך ועמוק יותר, פחות נמהר, גרסה מובחרת של אדום מהאיים הפלופנזים. בתיאור היין השני, התייחס יאניס לסגנון העולם הישן כהשראה והדגיש את האלגנטיות של היינות האירופאיים והסגנון המאופק שהוא ניסה לשוות ליין.

סיכומים
אם יש דבר כזה ״יין ים תיכוני״, הוא מתבטא באופן מובהק ומבדל בכל אזור לאורך אגן הים התיכון, תוך דיאלוג שקדן בין האקלים, האדמה, הגפן ואופיים של היינן וצרכן היין. בישראל אנחנו רק מגלים ניצנים ראשונים של התפתחות בכיוון הזה, שנעלם בין דפי ההיסטוריה וחילופי השלטון שהכחידו אותו כאן אבל המשיכו לשגשג בארצות קרובות. עכשיו הגיעה הזדמנות לקבל את השורשים הללו בחזרה, וזה כבר נראה מבטיח.

SHARE​

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

פדרו פרה סולפיט פאיס - בלוג הפיינשמקר

Pedro Parra Soulpit

הזן ההיסטורי הזנוח של צ׳ילה הופך לפרמייה קרו קל ועמוק שלא דומה לשום דבר אחר

דרום אדום, צולם על ידי רותי רוטשטיין ונתרם על ידי מרכז להבה נתיבות דרך פיקיוויקי

יין אדום מומלץ לחורף ותחילת האביב

כשקר ואפור בחוץ, ומתחשק להתחמם, יינות כבדים יותר יכולים להתאים. אבל הטעם שלנו כבר השתנה, וגם בחורף ובאביב אנחנו מחפשים יין שיש בו גם רעננות

טעימת ברונלו מתיישנים - בלוג הפיינשמקר

טעימת ברונלו מתיישנים

ברונלו הוא יין תובעני ומושקע, שיש בו מתח בין עוצמה ועידון, בין הכפריות הטוסקנית לשאיפה היומרנית ללטש אותה לכדי שלמות. התכנסנו לטעום כמה אגדות בערב מרהיב.

כבר רשומים? התחברו

רישום משתמש חדש

שלום לך :-) רק רצינו לוודא...

…שהגיל שלך הוא 18 ומעלה.

דילוג לתוכן