סדנת יין ברמת יוחנן 10.6.2015

סדנה להרחבת אופקים
הרבה זמן תכננתי להעביר סדנת יין בקיבוץ שהוא הבית שלי. אני כותב עליה כאן כי היא מדגימה את החזון שלי להנגיש יין ולשבור הרבה סטיגמות – ובעיקר הרבה דיסטנס מול תחום היין הרחב והעלום. יין הוא מתחת לאף כאן, קרוב אבל לא תמיד מגיעים אליו, לכל אחד יש את ההרגלים שלו – החנות, היקב והיין שהם רגילים לצרוך. רציתי לשבור את זה קצת, וידעתי שיש לזה קהל, ולכן סדנת היין הראשונה בקיבוץ היתה רוחבית ובסיסית.

פשטות יומיומית וחיבור לאוכל

טעמנו בעיקר יינות פשוטים, ואז כמה פחות פשוטים אבל עדיין צנועים יחסית, עם נציג אחד מכל מחלקת בסיס: מבעבע, לבן פשוט, רוזה פשוט, ושלושה אדומים – פשוט ועוד שניים מעט מתוחכמים יותר. כל אחד מששת היינות אינו ׳סטנדרטי׳ במאפיינים שלו לקהל המקומי, אבל כולם נגישים, טעימים ונותנים תמורה מעולה למחיר שלהם. המחיר שלהם בחנויות נע בין 37-70₪. האוכל שהוגש לידם הוכן במטבח של הקיבוץ – בהחלט מקור לגאווה – והיה חצי-יומיומי, לא מהודר ולא בדיוק שגרתי: בגטים ממאפיית הקיבוץ עם ממרחי עגבניות צלויות וטפנד מזיתים שחורים, אנטיפסטי, סלמון כבוש ורוסטביף. הכל פשוט ואיכותי, לא מתובל יתר על המידה אבל טרי וטעים מאוד ובעיקר מייצג קשת טעמים מקומית, עם נטייה לרכיבים טבעיים וטריים. קשה היה לפספס איך כל היינות, ממבעבע ועד אדום מלא יחסית, מלווים את כל אלה בקלות. לרוב היינות היתה חמיצות גבוהה יחסית, גוף קל ומתיקות מרומזת אם בכלל – מאפיינים שמתאימים לשלהי האביב החמים הנוכחי, אבל כמובן לא ממש טיפוסיים ליין הממוצע הפופולרי והנפוץ שקונים אצלנו. לשמחתי היינות התקבלו אצל הקהל בהנאה.

דגשים שהודגמו תוך כדי הסדנה:
– יין לא חייב להיות יקר כדי להיות עשוי היטב ואיכותי מסוגו
– עולם היין הוא רחב ומגוון, וכיף להכיר אותו
– ליין יש שני צדדים, אחד קל וכיפי והשני רציני ועמוק, שניהם חשובים באותה מידה
– יין יכול להיות משקה יומיומי ולא רק לארוחות שישי ואירועים מיוחדים
– יין מוצלח צריך להיות מסוגל ללוות אוכל בצורה טובה מאוד

למשתתפים בסדנה נשאר טעם של עוד, אז בקנה כבר מחכה הסדנה הבאה. אני מתכנן להרחיב מעט יותר את יריעת הסגנונות ואת רמת התחכום של היינות.

* תמונות באדיבות עומר לוי