הפורטוגלי האדום הזה הופך בקלות לאחד הטובים בקטגוריה שלו. אי אפשר לבקש יותר עומק, מורכבות, דיוק ואופי במחיר כל כך צנוע. הוא מהווה גרסה עדכנית של יין פורטוגלי למהדרין מהעולם הישן: ריכוז טעמים עסיסי ומפתה, אופי מובחן בעל צדדים אפלים, חומציות מרעננת ונוכחת, פרי משתלב באדמתיות ומינרליות. כל אלה הופכים אותו למלווה קולינרי מצוין למאכלי דגים וגם בשר, אבל גם לאוכל קל כמו סלטים חמים, אפילו מוקפץ אסיאתי חריף ישתדרג בזכותו. צבעו ארגמן ורדרד עמוק ואטום כמעט. אחרי איוורור ממושך האף מהמם ומפתה, מתחיל בגרגרי יער המשתלבים בליקוריץ ומתחת יוד, עשבים מלוחים, אבן כהה (צפחה), תיבול אקזוטי ורמז לרימון. החיך רענן ומרוכז עם חומציות מעוררת המשתלבת במבנה חד ומרוכז דיו כדי לסחוב אותה, עם התפתחות כל המורכבויות בחיך ארוך בעל סיומת עדינה ומתמשכת החושפת את מאפייני הרימון. פנומן פורטוגלי קטן של עמוק הדואורו, המומלץ בחום ובמיוחד לחובבי יינות פורטוגל ועולם ישן.
מאחורי היין: בסיפורו של יקב קינטה דה אבלדה (Quinta de Aveleda) שזור ביקור של אנולוג (מומחה לתורת הגפן) צרפתי בשנת 1939, אשר התאהב בכרמים והצליח להשתלב כשותף ביקב עם הבטחה לשפר את איכות היין. הפרט ההיסטורי הזה אולי קשור להד מסוים של דרום עמק הרון ביין שנסקר לעיל (מזכיר במשהו את יינות קוט דה ונטו – Ventoux
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
