השאטונף ״הבסיסי״ מבית שפוטייה מספק שתיה מעולה ואופי מיוחד שיש בו עניין לחובבי יין מתקדמים, והסיפור כאן הוא זן הגרנאש. הזן מהווה מרכיב עיקרי כאן, לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא נטוע ברוב כרמי האפלסיון המפורסם (72% בשנת 2004). מצד אחד, חוקי האפלסיון מתירים הפקת שאטונף אדום או לבן מ-13 זנים שונים, לא פחות, עם פתח לממסכים מגוונים, ומאידך ביינות האדומים החלק הארי הוא מסורתית גרנאש או מורבד. ׳לה ברנרדין׳ מעניין במיוחד בגלל הביטוי שהוא נותן לגרנאש – לא זכור לי ׳שאטונף׳ בעל מאפיינים כה מובהקים של הזן, והוא אפלולי וירקרק, עם רעננות שמשתלבת בה טאניות עדינה. מעט סירה ומורבד מספקים מעט תמיכה אבל כמעט ואינם מורגשים. יש כאן איפוק אלגנטי וגם עושר, שמבצבץ ברבדים מעודנים מתחת לעוצמה הראשונית של טעמי פרי מפולפלים, מזכיר את אותה ״עוצמה רכה״ של יינות גדולים מבורגון. היין בטעימה בן שנתיים ודורש התיישנות או איוורור הגון כדי לחשוף את המורכבות שבו. המשקל החצי-כבד עושה אותו אידיאלי לעונות מעבר, אבל שפוטייה כהרגלם עושים עבודה מעולה והרעננות עושה אותו מהנה לכל עונה. זה יין לאוכל חצי-כבד בהתאם, טונה או בשר לבן, טלה, בקר בבישול ארוך ותיבול עדין, פסטות עשירות אבל לא חמצמצות מדי. צבעו ארגמן ורדרד ומעט עמוק. האף רענן עם גוונים מתקתקים ואפלים של פטל שחור, פלפל שחור עדין, אדמה רטובה, רמז למנטה, מינרליות וחלביות עדינה. החיך רענן עם טאנים רכים ורבדים עשבוניים שנחשפים ברחבי החיך, עד הסיומת הטובה. גרנאש צרפתי מעולה לחובבים מתקדמים, חובבי הזן ועמק הרון.
מאחורי היין: “שאטונף דו פאפ״ (Châteauneuf-du-Pape) הוא אחד האפלסיונים המובחרים במערב עמק הרון ובוודאי אחד הידועים בעמק כולו. פירוש השם הוא ״הטירה החדשה של האפיפיור״ קשור לתקופה מיוחדת בעבר הרחוק. יינות יוצרו באזור אביניון עוד בתקופת הרומאים, אבל בשנת 1308 העתיק האפיפיור קלמנט החמישי את משכנו לעיר והמוסד המכובד קבע שם את מקומו למשך שבעים השנים הבאות. באותה תקופה לא הופקו יינות ראויים לאזכור באזור זה והאפיפיורים היו ידועים בחיבתם ליינות בורגון המובחרים בהרבה. עם הזמן, בעידוד האפיפיורים, איכות היין המקומי השתפרה, לאחר שהאפיפיור הבא יוחנן ה-12 השקיע רבות כדי לפתח את הכורמות באזור. יינות האזור החלו להתחבב עליו ולאחר שהחל לשתות מהם בקביעות לצד יינות בורגון השתרש שמם כ-״יין האפיפיור״. האזור עוד עבר תהפוכות רבות עד שהשתרשו חוקי היין הנוכחיים שמאפשרים שימוש של לא פחות מ-18 זנים מקומיים לייצור שאטונף אדום ולבן (בעמק הרון ישנם תקנים רבים ליינות אדומים ולבנים באותו שם ומאותו אזור, למשל קטן דה רון אדום ולבן). השאטונפים הם בדרך כלל יינות מעולים, רבי רבדים, בעלי יכולת התיישנות ארוכה.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
