Fontana Candida Frascati 2012

דוגמה נוספת ליין פשוט שנשען על מסורת ארוכה וידע מצטבר שעושים אותו כל כך מגובש שהוא מזמר קצת באף ובחיך ומספק חוויית שתיה נעימה מאוד, במיוחד לחובבי עולם ישן ויינות איטליה, לצד פנאטים של יינות לבנים (אני יודע שאתם שם, מעטים ככל שתהיו). אין כאן עננים סמיכים של ניחוחות או טעימים טרופיים, אלא איזון טוב, צניעות ונועם הליכות, לצד כמה מאפיינים שניתן למצוא ביינות יקרים יותר. זהו למעשה היין הפשוט ביותר של היקב, וכאמור, יש לו לא מעט להציע. צבעו קש חיוור. באף פרחוניות נעימה ורעננה, חמצמצות מרירה מעט של לימון וליים שמחביאה ניחוחות מלון ירוק בשל, מעט גליצרול מתקתק ושמנוני, בתוספת רמזים  של עשב לימון, אספרגוס ואגוז. החיך רענן וחמצמץ עם גוף קל עד בינוני, לימוני ופריך מעט, בעל רבדים שממשיכים את האף – כולל הגליצרול שמוסיף שמנוניות וגוף – וסיומת מתמשכת מעט של טעמי אספרגוס והדרים רעננים-מרירים. הכל מתרחש בעידון יחסי והקלילות של היין מסווה את הניואנסים הטובים שלו. לא כל אחד יעריך את האיכויות האלה אבל שווה להקשיב ללבן המקסים והצנוע הזה. אני אפילו לא צריך אוכל לידו כדי להעביר איתו ערב נעים בבית.

מאחורי היין: פונטנה קנדידה היה יקב משפחתי תקופה ארוכה לפני שהפך לחברה רשמית בשנת 1958. זה אולי נשמע צעיר בסדרי גודל איטלקיים, אבל יינות פרסקטי מבית יוצרו הפכו לסמל גלובלי בזכות איכותם ומחירם הנגיש, והם ממשיכים מסורת ייננית בת 2000 שנה כמעט שראשיתה בימי הרומאים. עתיקות שנמצאו באזור מרמזות כי בכפר פרסקטי יוצרו יינות כבר במאה ה-5 לפנה״ס, אז נקרא המקום ״טוסקולום״. כיום פונטנה קנדידה הוא היצרן המוביל של יינות פרסקטי וגם צורת הבקבוק המיוחדת שלו, שעוצבה בסוף שנות ה-60 עם הפיכת היקב לחברה, עזרה לו להשתרש כמותג מוכר.