אז איזה ניחוח וטעם יש לשרדונה סופר-פרמיום של אנג׳לו גאיה? והתשובה – כאלה שלא ניתן לחקות, חד-פעמיים, שמבטאים את הסגנון של יינות שרדונה מאזור לאנגה הנמצא מדרום לאלבה, בירת מחוז פיימונטה. קשה להסביר כיצד יין עדין כל כך משאיר טעם דומיננטי כל כך בחיך יותר משעה אחרי שנלגם. היין הזה הוא הרבה מעבר לשרדונה, הזן שמרכיב אותו ומתחבא מתחת ייננות יוצאת דופן. בטעימה עיוורת היין מזכיר לבנים גדולים מצרפת, בהבדל של החומציות האיטלקית הטיפוסית והעידון שמאפיין אותו בכל היבט. המורכבות ביין דקה כל כך שקשה לעמוד על טבעה גם אחר דקות ארוכות של הרחה וטעימה. ביין מורגשים מאפייני שרדונה שעבר תסיסה שניה (מלולקטית) אבל נגיעה של סוביניון בלאן מוסיפה ליין רעננות וחדות, והכל מתקיים בהרמוניה מופלאה ובלתי ניתנת להפרדה; ממסך זה הוא גם הסיבה שהיין זכה לתקן ״לאנגה לבן״ ולא ״לאנגה שרדונה״. צבעו זהב עדין. האף מורכב ומבושם קלות עם פרי רענן ומריר מעט בקדמה ומתחת גיר ודבש, נימים של תפוח זהוב ופומלה. החיך מיוחד וחמצמץ, סוחט את בלוטות הרוק, בעל מאפיינים שכיחים בשרדונה מאזור זה, בעל גוף בינוני ועגול מאוד, מורכב ומלא טעמים רכים שממשיכים את האף, בתוספת אספרגוס ומעט חמאה ואגוז. הסיומת, כאמור, אינסופית כמעט. זהו יין גדול שמומלץ לחובבי לבנים מיטיבי לכת וחובבי פיימונטה בפרט.
מאחורי היין: כמקובל אצל יקב גאיה, שהוקם בשנת 1859 על ידי סבא-רבא של היינן הנוכחי המהולל אנג׳לו גאיה, היינות המיוחדים זוכים לשמות מיוחדים לא פחות. כרם השרדונה שניטע בשנת 1984 במדרון נמוך יחסית באזור לאנגה נקרא רוסי (Rossj) על שם רוזאנה, בתו הצעירה של אנג׳לו. הכרם ממוקם נמוך יחסית לאזור לאנגה שמורכב מגבעות ולכן נקרא בס, הוא הגרסה הפיימונטזית למילה נמוך באיטלקית – Basso.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
