היינות הלבנים שניו זילנד מנפקת הם לרוב עסיסיים ומודרניים, אבל באופן מפתיע הגוורצטרמינר הזה דווקא מזכיר את הגרסה האלזסית לזן זה, פחות עולם חדש ממה שאפשר להניח. ולא שהוא לא שובב מעט, עם כמה תוספות מעוררות לגרסה הקלאסית ההיא, רק שניכרים כאן ריסון ומעט אלגנטיות. העידון הזה יחמיא בליווי דגים ופירות ים מעודנים, אבל הגוף ועושר הטעם של היין הם אפריטיף קטן בפני עצמו ולכן הוא גם יסחוב שתיה קיצית קלילה ללא אוכל. צבעו זהב עדין. באף פרי רענן מתקתק ומעט צימוקי, פומלה וקליפת לימון, עם פרחוניות עדינה ומעט גיר לתוספת. החיך בעל גוף בינוני, אלגנטי ועסיסי במידה, מריר בקצוות עם סיומת נעימה מאוד. גוורצטרמינר מעט יקר אבל נעים נחמד שחובבי לבנים עם חיך מפותח יעריכו.
מאחורי היין: יקב וילה מריה נחשב לסמל יין ניו זילנדי וזכה למוניטין שלו בדיוק בגלל הסוביניון בלאן שנסקר לעיל, כמו גם אחיו לקו המוצרים מאותו זן. היקב החל את פעילותו ב-1961 כמבצע של איש אחד – המייסד ג׳ורג׳ פיסטוניץ׳. במשך 5 עשורים זיקק פיסטוניץ׳ את כישורי הייננות שלו, הרחיב את פעילות היקב לשלושה אתרים ועל הדרך דחף קדימה את תעשיית יינות האיכות בניו זילנד כולה. בשנת 2009 זכה המייסד בתואר אבירות ממדינת הבית שלו וגם כיום נשאר המנהיג המנווט של היקב.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
