מאחורי היין: קהור הוא אזור יין מיוחד, עולם ישן אמיתי, שהסטוריה מפוארת מאחוריו אבל הוא תופס חזרה מקום של כבוד בשוק היין המודרני. ״היינות השחורים״ הטיפוסיים והאפלים שהופקו באזור היו פופולריים באנגליה של המאה ה-14 לא פחות מאלה של בורדו, והקרבה הגיאוגרפית והלוגיסטית ביניהם (נמל בורדו הוא שער היצוא גם עבור יינות קהור) זולגת גם לייננות – יש דמיון סגנוני בין יינות בורדו בעלי עמוד השדרה ההדוק לאלה מקהור, לצד ההבדלים במאפייניהם. באמצע המאה ה-19 הגיע מלבק אל ארגנטינה ואחרי כמה גלגולים מקומיים צמח להיות הזן הלאומי שלה בעזרת היינות שנהנו מהשמש המקומית והציעו מתיקות מפתה לצד טעמי הפרי המודגשים האופייניים לזן. מנגד, תעשיית היין של קהור ספגה מכה קשה עם התפרצות מגפת הפילוקסרה שהכחידה חלק נרחב מכרמיה בסוף המאה ה-19. יקבי קהור החלו שאמצע המאה ה-20 לשקם את תעשיית היין והקשר המיוחד לזן המלבק, והפעם עם הפנים אל צרכן היין הבינלאומי שרגיל ליינות נגישים יחסית. יקב טריגדינה של ז׳אן-לוק באלדז שאחראי ליין לעיל ממשיך מסורת יין משפחתית שהחלה בשנת 1830. היקב מציע סגנון ׳קהורי׳ נגיש שמאזן בהצלחה את האופי האפל של המלבק המקומי עם רכות אלגנטית.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
