בין יינות קוט דה רון ניתן למצוא נציגים מנומסים יותר (שפוטייה וגיגל, למשל) וכאלה שלא מפחדים להיות בוטים יותר – על הקבוצה השניה נמנה זה מבית וידאל-פלרי. כזה מיץ אדמה לא זכור לי בקוט דה רון, האפלסיון בדרום עמק הרון שניחן באקלים ים תיכוני יותר מהחלק הצפוני והוא אחד הסמלים הנפוצים של אזור היין כולו. זהו יין רב הבעה שדורש בהתאם אוורור ממושך וניחן גם ביכולת התיישנות מסוימת. הסגנון הוא עולם ישן מובהק, עם ניחוחות אופייניים לסירה מדרום עמק הרון, שמץ חלב שמוסיף רכות של יין מעולה. גם חובבי סירה מהעולם הישן יקבלו כאן את מבוקשם. ריכוז הטעמים והרעננות החיה ילוו מגוון רחב מאוד של מאכלים, מארוחות קלות, דרך בשרים קלים ודגים ועד סטייקים דשנים; היין מהנה לשתייה גם לבדו. צבעו ארגמן סגלגל. האף רענן ועמוק, גרגור יער רעננים, ירקרקות ועשבוניות, אבן שחורה, נימים של חלב, מאוזן ונעים. החיך מרוכז עם מבנה נהדר, גוף בינוני ושופע טעם, מרירות ואדמתיות מוסיפות עומק, הרבבה טאנים שמשתלבים ברעננות טובה, סיומת ארוכה ארוכה. אדום חובה לחובבי עולם ישן.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
