קצת קשה להסביר את היין הזה, שהוא טעים ומרשים כל כך, מקרין תעוזה וקצת משוגע, אולי כמו האדם האחראי לו, אנג׳לו גאיה הגדול. יינות תת-האזור הטוסקני בולגרי ידועים בסגנונם הים תיכוני המודרני מעט הנסמך על זנים בורדולזיים בעיקר, ובמקרה זה התעוזה של גאיה מעניקה להם זוית שונה, ישירה יותר ומרוככת פחות בהשוואה, למשל, ליינות המקבילים של אנטינורי. יש משהו טהור במאפייני היין, על ניחוחות הפרי והרמזים האדמתיים שבו, והנועזות המודרנית והישירה הזו מחליפה את המסתורין החמקמק האופייני לסגנונות עולם ישן של היקבים האחרים מבית גאיה. האופי האיטלקי ביין זה הוא מודרני אבל הדים של עולם ישן אופפים אותו. ׳פרומיס׳, או תיקווה, מציג אופי ייחודי, איטלקי-מודרני, שלא דומה באמת לאף ממסך (בלנד) אדום. אחרי שהתאוורר כראוי, קשה לעמוד בפניו והוא הופך ממכר, מפתה ומבושם, מאוזן, עשיר אבל לא מכביד, רענן מספיק כדי להשאיר את השותה ערני. תחת כל הפיתוי הזה עדיין רוחשת מורכבות גדולה ומלאת דקויות שמוסיפה נדבך לחווית השתיה המיוחדת. צבעו ארגמן אטום כמעט עם גווני חום. האף עמוק ואינסופי כמעט עם ניחוחות פטל שחור ורבדים של זיתים שחורים, וניל, סיגליות ונימים של מנטה ומרווה. החיך מהמם גם הוא ומסקרן עם מאפיינים ייחודיים, בעל גוף מלא, שופע, חמצמץ במידה (בכל זאת, איטלקי), עם גוון מעט מתקתק מהחבית עד הסיומת הארוכה והנעימה. יין מופלא לכל חיך ומומלץ במיוחד למיטיבי לכת ביין.
מאחורי היין: אנג׳לו גאיה הוא איש אחד מאנשי היין המוערכים באיטליה ובעולם כיום, עקב המהפכות שחולל וההשראה הרבה שסיפקה תעוזתו ליצרני יין מובילים במכורתו. אנג׳לו גם ניחן בחוש הומור מיוחד שמוצא ביטוי לא שגרתי בשמות שהוא מעניק ליינות והיקבים שלו. בשנת 1999 קיבל אנג׳לו קיבל פניה מרוברט מונדבי, מייסד אימפריית היין האמריקאית הגדולה, להקים פרויקט משותף בבולגרי, הכפר הקטן מוקף החומה בטוסקנה שבו מופקים יינות כמעט על טהרת הזנים בורדולזיים. אנג׳לו לא התחבר לשיתוף פעולה עם אימפרייה שגדולה ממנו עשרות מונים; מונדבי רכש לבסוף את יקב ׳אורנלייה׳ האיכותי ממשפחת אנטינורי, ואנג׳לו החל להתעניין באחוזה הסמוכה שהיתה שייכת למשפחת סוחרים ושימשה לגידולים חקלאיים שונים. בעלים האחוזה התגלו כסוחרים עקשנים אבל אחרי שנתיים מתישות ו-18 מפגשים, הם ניאותו למכור את האחוזה. אנג׳לו קרא ליקב ׳קה מרקנדה׳, או ׳בית המסחר׳ לציין את המשא ומתן האינסופי. בשונה משאר מפעלות גאיה שמאחוריהם מסורת בת מאה שנה או יותר, ׳קה מרקנדה׳ התחיל בדף חלק. לאנג׳לו והצוות המקצועי שלו חיכו לא מעט ניסוי וטעייה והתעוזה הידועה שלו תפסה מקום נרחב יותר באין סגנון מסורתי מוכר שיוכל לשאוב ממנו. הצוות הבין במהרה שהזן הטוסקני הדומיננטי סנג׳ובזה אינו מניב תוצאות יוצאות דופן בטרואר של כרמי היקב, ולכן השאירו את רוב הבמה לזנים בורדולזיים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק מרלו וסירה. למרות שיינות ׳קה מרקנדה׳ הם מהידועים שביינות בולגרי וזוכים לשבחים רבים, אנג׳לו מרגיש שהיקב טרם פיצח באופן מלא את הטרואר והסגנון המקומי וכנראה ילדיו הם אלה שיראו אותם מגיעים אל צורתם הסופית.
יקב: Ca’ del Baio – פיימונטה, איטליה בתמצית: נביולו צעיר, רענן ונמרץ, מבושם, תמצית נביולו פיימונטזי באריזה ומחיר נגישים הרכב זני: נביולו מכרמים שניטעו בשנים
ריזלינג מתקתק ומאוזן, פריך, עשוי היטב, טעים ונגיש. מומלץ לחובבי הזן ולבנים בכלל
נפגשנו כמה חברים וכמה בקבוקים מאזור אתנה, שהולידו מפגש מעניין וקצת מפתיע במנעד ובאופי שמניב האזור הזה.
