Billaud-Simon Chablis 2011

ליינות שבלי שמתבססים על הזן שרדונה יש קטגוריה משלהם, שכוללת סגנון עשייה ואופי מסיים, אלגנטיות ואיכות גבוהה, ועדיין יש ביניהם גיוון רב ומדרגי איכות כיאה לאזור בורגון. הנציג הזה מעט מודרני בגישה שלו, אחד השבלי הבסיסיים של יקב ביו-סימון המצוין, והוא עדין יחסית בתוך מנעד זה (ראו הרחבה למטה). הוא מהווה בעיני קנה מידה לשרדונה מצוין: מאפיינים טיפוסיים לזן שאוזנו היטב, ארומטיות עשבונית נעימה, רעננות נפלאה וחיבור מוצלח של כל חלקיו. צבעו זהוב עדין. באף עשבי תה עדינים ושפע חמאה ואגוז, תפוח ירוק חמצמץ, עם פרחוניות עדינה ומאוזנת היטב. בחך מרקם מעט סמיך ופריך, פרי ירקרק ורענן מאוד שממשיך את האף, נעים ומאוזן, והמרירות הטיפוסית לשרדונה זוכה כאן לעידון בסיומת הנהדרת של היין. זהו שבלי ממזרי – מוצלח מאוד למרות שהוא צנוע יחסית, ללא יישון בחביות עץ ובמחיר יחסית מתון ליינות אלה. עשייה כל כך איכותית של יין גם מעידה על רמתו הגבוהה של היקב שייצר אותו, והנציג לעיל הוא אחד היינות הפשוטים ממנו, מה שאומר שכדאי לבדוק את היתר. מומלץ.

מאחורי היין: יקב ביו-סימון הוקם בשנת 1815 לאחר חזרתו של שארל לואי נואל ביו, המייסד, מהשתתפות במלחמות נפוליאון. הוא שתל כרמי שרדונה על אדמות המשפחה, אשר התרחבו עם נישואי קרובו ז׳אן ביו עם רנה סימון בשנת 1930, אז גם ״התרחב״ שם היקב. בשנת 1991 חזר ברנרד ביו אל היקב לאחר קריירה מצליחה כיועץ תקשורת מתוך כוונה לטפח את היקב ולייצר יינות שבלי מעודנים ונאמנים למסורת היין המפוארת של האזור. למרות ההשקעה והשימוש בציוד התססה מודרני בעשיית היין, היקב מקפיד להשתמש בשמרי בר טבעיים ללא הוספת שמרים חיצוניים, גם בתסיסה המלולקטית, ושימוש מינימאלי בחביות ליישון היין – רק שניים מיינות היקב בדרגת גראן-קרו מיושנים בחביות. גישה זו מוצאת ביטוי ביינות רעננים ועדינים, שאולי מרגישים מרוסנים ליד שרדונה ״מתפוצצים״ באף ובחיך, אבל נותנים יותר אם מקשיבים להם מעט.