על יקב הר אודם חשבתי טובות עוד לפני שהגעתי לביקור, ושמחתי לגלות שהיה שווה להגיע. שני יינות מסדרת הרזרב שטעמתי בעבר, הסירה והקברנה פרנק עם התווית השחורה, היו מיוחדים, עמוקים, מלאי אופי ועניין וגם טעימים, עשויים היטב וראויים להערכה רבה. די בכל אלה כדי לבלוט בנוף המקומי. שמחתי לגלות, בשבילי וגם בשבילם, שיש ליקב עוד כמה קלפים נהדרים בשרוול. מאחורי בר הטעימות ביקב קיבלה את פנינו עובדת ידידותית ובקיאה מאוד בכל היבטי היין ופעילות היקב, עוד הפתעה נעימה שמשנה לטובה את כל חוויית הביקור. בכלל, מורגשת ביקב צניעות טובה שמתחברת לעשייה הזו היטב בעיני.
יקב הר אודם הוקם על ידי משפחת אלפסי במושב אודם בשנת 2003. היקף הייצור בו כיום אינו מבוטל, 75,000 בקבוקים בשנה. את התפאורה היפה באזור מספק יער אודם על אלוניו הרבים, שהוא אולי היער הטבעי היחיד בישראל (ששרד בין השאר בגלל שהסורים רצו להסוות את הבונקרים שלהם, סיפור מעניין לכשעצמו), בנוסף לנוף הבזלתי המיוחד ברמת הגולן. נקודת המוצא בקו הסגנוני של היקב היא עולם חדש, עם היצע שכמעט כולו יינות זניים, אבל עם פרשנות מקורית שמוסיפה אופי מיוחד לתוצרת שלו, כזו שלא מאפשרת להכניס אותו בכוח למגרה סגנונית ומוכרת. כל יין עומד בזכות עצמו, עם אופי משלו, ויוצר תמונה מורכבת של סגנון היקב. ביינות בולטת דרגת חמיצות גבוהה יחסית לסגנון המקומי, כזו שאופיינית דווקא ליינות עולם ישן, וזה בעיני הופך אותם לנגישים לקהל די רחב וגם בני לוויה טובים למגוון מאכלים; לא רק ״יינות לסטייקים וגבינות קשות״, אלא מציעים הרבה מעבר, וזה כמובן מבורך. היינות גם חושפים כרמים ואזורי גידול איכותיים שרמת הגולן התברכה בהם, אקלים קר רווי רוחות בשילוב שמש ים תיכונית טובה.
טעמנו ואהבנו:
מרלו וולקני 2012 – היחיד מסדרת הבסיס של היקב בטעימה התגלה כאחד הפייבוריטים. מרלו זני טעים ומורכב, חמצמץ ומעט אפל, מלא אופי וייחודי, כזה שלא מוצאים הרבה אצלנו, עם קריצה מוצלחת לסגנון בורדולזי (מעניין אם זה מכוון או לא). בעיני אי אפשר לבקש יותר ממרלו ישראלי, והסתבר לי שבלי לתאם גם אני וגם חובב יין נוסף מהמשפחה בחרנו לקחת אותו איתנו הביתה. מומלץ בחום.
סירה הר אודם 2012 – סירה זני ״רזרב״ מצוין שנסקר כאן באתר. מציע אופי ועומק וגם מאוד זורם, מסוג הבקבוקים שמתרוקנים מהר, ואחד הטובים מסוגו בארץ. מעט יקר אבל עדיין מומלץ.
קברנה סוביניון הר אודם 2012 – קשה כבר להתרגש היום מהצירוף ״קברנה סוביניון רזרב״, אבל דווקא כאן מספק היקב הפתעה קטנה, עם יין פרא חמצמץ ועשיר שלא נופל לאף קלישאה. למי שמחפש קברנה משודרג עם עניין שילווה גם אוכל קל יחסית וגם בשרים איכותיים. היין יוכל להתרכך עוד כמה שנים עם כל החמיצות הזו שתשמור עליו היטב.
אלפסי 2008 – יין הדגל של היקב וגם סמל לגאווה בקרב אנשיו הוא בהחלט יין מעורר הערכה. גם שופע, גם רענן, גם עמוק וגם אלגנטי מעט, זהו בהחלט יין ״פרמיום״. לטעמי מעט יקר אבל חובבי הסגנון (יינות איכות ישראלים ומקביליהם מאוסטרליה, קליפורניה וכיו״ב) ילגמו ממנו בתאווה. בעל יכולת התיישנות לכמה שנים לפחות.
ענבר – עוד הפתעה נעימה ואחד הפייבוריטים, שגם אותו לקחנו שנינו הביתה, הוא יין מחוזק בסגנון פורט, בעל צבע ענברי ומכאן שמו. הוא בעל מרקם רך, רענן במידה מספקת, ולצד המתיקות הטעימה מציע מעט מורכבות עם טעמי דבש, קליפות תפוזים מסוכרות ומשמש מיובש ומעודן (לדר). הוא מזכיר במעט גראפה בגרסאות היותר מתחנפות שלה, רק הרבה פחות אלכוהולי ונושך. יופי של משקה ומומלץ בחום.