Pedro Parra Soulpit

סולפיט הוא יין מרתק בהרבה מובנים, וניסיון להפוך את המורשת הייחודית והזנוחה של יינות צ׳ילה למקור לגאווה.
פאיס הוא הגפן ההיסטורי וסמל של צ׳ילה. הוא הגיע כנראה עם הכיבוש הספרדי בדרום אמריקה לפני 500 שנה, והובא ע״י קורטז (או התפתח מאותו גפן. הכובשים חיפשו תחליף למשקה הכהיל שהיה קשה לייבא אל היבשת החדשה, ופאיס מאז ועד היום מספק חומר גלם מתאים לייצור פיסקו בצ׳ילה ופרו.
אם יש זנים שהם סוסי עבודה, למשל גרנאש וקריניאן, פאיס הוא עבד. פאיס בעל זג (קליפה) דק ומניב יינות קלי גוף וצבע, אבל היכולת שלו לשגשג גם בטרוארים קשוחים ולספק כמויות פרי עצומות הפכו אותו לנפוץ ביותר בצ׳ילה ופרו למשך מאות שנים. רק בתחילת המאה ה-20 הורידו אותו הזנים הבורדולזיים האופנתיים מראש הרשימה.

פדרו פרה הוא מומחה צ׳יליאני לטיפוח קרקעות כרמים שנולד באזור איטטה והחליט לחזור הביתה כדי להפיק מהברווזון המכוער את הפוטנציאל ליין רציני. עמדו לרשותו הידע והשותפים המתאימים לדרך. את ההשכלה וההכשרה בטיפוח קרקעות כרמים הוא קיבל בצרפת. פדרו יועץ כיום ליקבים מצ׳ילה ועד בורדו, כולל שמות גדולים כמו קומנדו ג׳י, ז׳אן מארק רולו וליג׳ר בלאייר.
בפדרו בערה תשוקה לעשות משהו משמעותי בתחום, והוא הבין שעליו לדאוג גם להפקת היין עצמו. בעזרת הבנת התנאים שפאיס זקוק להם כדי להפוך יין גדול, הוא איתר כרמים ותיקות מאוד באזור הילדות שלו באיטטה.
בפרויקט באיטטה מופקי 8 יינות שונים מפאיס וסינסו. Soulpit מופק מגפנים ותיקות בנות 140 שגדלות על קרקע בזלת מפוררת ממוצא וולקני, בדומה לכרמי הר אתנה. למיטב הבנתי זהו הבציר הראשון שלו, 2020.

אם בורגון אדום הוא יצור חריג אצל חובבי אדומים כבדים, פאיס הוא כמעט כזה לעומת פינו נואר. האוקסימורון שבין גוף אוורירי קל משקל למיקרוקוסמוס של רבדים עדינים חריג עוד יותר כאן, לא כל שכן ביין גבוה כמו זה. האופי האותנטי מתודלק על ידי שימוש באשכולות שלמים ב-60% מהפרי, שעובר השרייה ותסיסה במיכלי בטון, ולאחר מכן מתרכך שנה בחביות מהסוג הפחות מתערב.
אחרי ההפתעה מהפער בין הקלילות והרבדים שמרגישים עטופים ונינוחים, הרושם הראשוני הוא שהכל נופל למקום יפה. הפרי טעים ומפתה, והאיזון והמשקל גורמים לבקבוק להתרוקן מאוד בקלות. מורגשות השפעות קרבוניות של מסטיק ותות בשל, עם תות מיובש ברקע, אוממי ופטל אדום, ורמז לשוקולד חלב. מורגשת גם גישת מינימום-התערבות באופי המשוחרר של היין, שלא מפריע לו להתגבש למשהו מאוד ברור. יין שאשמח לחזור אליו, גם אם המחיר מעט מוגזם.