טעימות חברת ׳שקד׳ 23.12.2014

הטעימה הזו מספקת הצצה אל סיפור מרתק בעולם היין, השפעות שוק היין העולמי המתפתח על אזורי היין הקלאסיים מהעולם הישן והתנתקות חלקם מהקו המסורתי הנאמן והמוגדר. מגוון יינות חדשים של חברת ׳שקד׳ שמוצאם בצרפת, איטליה וצ׳ילה הדגימו את התזוזה של יקבים מאזורים אלה אל סגנון נגיש הרבה יותר לשותה הפחות מנוסה או מי שסגנון יינני פחות חשוב לו, יותר רוך ופחות חספוס, יותר פרי ופחות אדמה, לסיכום – יותר מודרני. ׳מודרני׳ הוא תואר יחסי; אפשר לזהות בכל הייננות עדות למקור הסגנוני שלהם והם אינם מודרניים באמת האחוזים. בהשוואה ליינות הקלאסיים מאזורים אלה – קל להבחין בשינוי. יחד עם השינוי באופי היינות, ההקפדה של חברת שקד על בחירת יקבים טובים הבטיחה את איכותם הגבוהה של היינות. הפער הסגנוני סיפק טעימה מעניינת, שהדגישה ביתר שאת את כלל האצבע הישן – כל יין הוא עולם בפני עצמו, וחלק קטן בפאזל של קוסמוס היין כולו.

לנגדוק-רוסיון הוא אזור יין שמרחיב את דריסת הרגל שלו בשוק היין בשנים האחרונות, ובצדק. עם שפע של יינות ארציים ועשויים היטב, המציעים נקודת אמצע בין עולם ישן וחדש ובמחיר שווה לכל נפש, הם מתחרים מובילים בתמורה לכסף, במיוחד בשוק שמחפש שתייה יומיומית טובה בלי לעשות חור בכיס. היקב הטוב Les Jamelles שייך דווקא למסורתיים יותר מהאזור, עם סגנון צנוע ופשטות כובשת. שקד מביאים בעיקר את יינות הבסיס הזניים שלהם שהם בתקן Pay d’Oc, ״יין ארצי״ בצרפתית ומונח ידוע מאזור לנגדוק-רוסיון שרואים בישראל הרבה שנים. אלה יינות נהדרים שמומלצים בחום כאן באתר וכדאי לשים עליהם יד לשתייה יומיומית איכותית. הפעם טעמנו שרדונה מאותה סדרה והוא לא אכזב, עשוי היטב, רענן ונגיש, כזה שקל לחבב ולשדך לאוכל ושתיה ספונטנית בקיץ (50₪).

ז׳רארד ברטראן הוא יקב נוסף מאותו אזור, שמדגים לעתים קו מודרני יותר. היינות מבכרים רוך על חספוס, ועדיין מציעים אופי וחוויית שתיה נעימה בגובה העינים. ראשון הגיע פיקפול (Picpoul), הזן החמצמץ שפירושו בצרפתית ״נושך שפתיים״. החמיצות האופיינית החדה עדיין כאן אבל נעטפה במתיקות דובשית המנגישה אותו לחיך הבינלאומי. תמצאו כאן עדיין מינרליות ועשבוניות מרומזות, חיך פריך והרבה עסיס. לבן מדרגת אמצע, מעט אלגנטי שקל ליהנות ממנו (75₪).
מעניין לא פחות היה קורבייר (Corbières) האום, ממסך GSM שנפוץ בדרום צרפת (גרנאש, סירה ומורבד) שקרוי על שם תת האזור הגדול ביותר בלנגדוק-רוסיון. עם חיך מרוכז ונעים זהו יין מוצלח וגם הוא ינעם לרבים (85₪). יין שצריך לאוורר היטב לפני השתיה.

כנציג בודד של העולם הישן הקלאסי בטעימה, קיבלנו בשמחה כוכב קטן ואמיתי. דומיין William Fevre הוא יצרן מוערך של שבלי (Chablis), יינות השרדונה הידועים מבורגון. Petit Chablis או ׳שבלי קטן׳ הוא התקן הבסיסי ביינות אלה ובמקרה זה היין מבוסס על כרמים שאינם בבעלות היקב. רכישת ענבים לייצור יין בצרפת נכנסת לקטגוריה הנקראת ׳נגוסיאן׳, או סוחר יין. זוהי פרקטיקה נפוצה בבורגון והיין הזה מדגים היטב איך יקב רציני מפיק יינות נפלאים גם ללא בעלות ישירה על הכרמים. אין דבר  קטן (או מודרני) בשבלי המעולה הזה, חמצמץ ומרענן מאוד, מינרלי והדוק, מעט מתקתק עם סיומת מתמשכת (115₪).

היו גם נציגים משלושה יקבים איטלקיים בטעימה. כחובב נלהב של יינות איטליה הייתי צריך לשחרר קצת את האחיזה במסורת ובאופי האיטלקי המעט פראי והמיוחד כל כך לטובת ריכוך ונגישות. יש מעין אוקסימורון בהנגשה של יין איטלקי, פחד מסוים שמא יאבד את הלב שלו אולי… אבל חשוב להיות פתוחים לדברים חדשים וכך היה במקרה זה.
יקב Argiolas מסרדיניה תרם ורמנטינו לבן מעודן וממסך אדום של גרנאש, קריניאן (הנקרא בסרדיניה Cannonau) וגרסיאנו. חסר לי החספוס המסורתי בשניהם אבל הם היו נעימים ונגישים כמצופה.
יקב Terredavino סיפק הצצה אל גרסה מודרנית מאזור נוסף, פיימונטה. נביולו הוא זן עדין יחסית שמופקים ממנו מגוון יינות מורכבים ומובחרים בעלי מוניטין בינלאומי. במקרה זה קיבלנו יין נעים בגובה העינים, נגיש מאוד, שילווה היטב אוכל איטלקי. רוארו ארנייז (Roero Arneis) מאותו יקב היה רך גם הוא. ארנייז וגם ורמנטינו שנזכר לעיל הם זנים איטלקיים שמתאפיינים במרירות דומיננטית יחסית, שבגרסאות האלה כמעט ונעלמה. אני משוכנע שמבחינת שותים רבים זה יתרון.

יקב Cono Sur מצ׳ילה חתם את הטעימה עם איכות ועניין. תעשיית היין במדינה זו היא מרתקת ומתגלה באיכותה ועומקה בכל טעימה כמעט, עם השקעה מורגשת בכורמות וביטוי טרוארי בולט ואיכות מפתיעה ביינות שהם מעין עולם חדש עם לא מעט עולם ישן בפנים. הראשון והחביב עלי היה פינו נואר מסדרת Bicicleta הבסיסית של היקב. כמו הרבה יינות צ׳יליאנים זהו יין מתעתע (אני אוהב לקרוא להם ׳ממזריים׳) – נראה פשוט לכאורה עם טעמי פרי בולטים אבל ככל שנוקפות הדקות מתגלה אופיו המיוחד והיותו גרסה נאמנה, מעניינת ונעימה מאוד של הזן. בורגון כאילו מהדהדת במרחק ביין הזה, בבישום העדין וברוך שלו, יין נהדר במחיר מצחיק (55₪). אחר הגיעו שרדונה רזרבה מהוקצע ומאוזן וגם קרמנר מובחר מסדרת סינגל ויניארד שהיה רך ונעים.

משפט לסיכום ערב כזה, שמעורר לעתים תחושות מעורבות: טהרנים יזלזלו בגרסאות רכות של יינות מלאי אופי, אבל הם יינות בפני עצמם, שיכולים להיות תחנה ראשונה של צרכני יין רבים בדרך לפתיחת הטעמים והרחבת ההעדפות שלהם.